רקפת זהר
אנו עוברים לשלב חדש בתהליך השינוי. לפני כשלוש שנים החלטנו על בחירת צוות שינוי, עוד חצי שנה עד שנבחר צוות ועד שהתחיל את עבודתו עם טל ישראלי. הצוות עבד כחצי שנה והנהלת קהילה המשיכה עוד כמה חודשים להכין את החוברת שיצאה לציבור ביוני 2009. השלב הבא היה העמקת הטיפול בכמה נושאים, ובראשם הדיור והפנסיה. במרץ 2010 יצאה חוברת מעודכנת והחברים הוזמנו להגיש הסתייגויות והצעות לתיקון. בחודשים האחרונים עבדנו על הצעות אלה, עבודה שהניבה בסופו של דבר את החוברת שהוגשה לחברים בסוכות 2010.
מתחילת עבודתנו התמקדנו בכמה עקרונות מוסכמים:
← הפרטת שירותים
← אחריות החבר לפרנסה
← הבטחת שירותי ליבה - חינוך, בריאות, סיעוד
← פנסיה הוגנת לוותיקים
← דיור הולם לכלל חברי הקיבוץ
את העקרונות הללו היה צריך לפרוט לעשרות ומאות סעיפים שיבטיחו את קיומם. המון חברים השתתפו בהכנת התוכנית: צוות שינוי, הנהלת קהילה, ועדת בריאות, ועדת רווחה, ועדת חינוך, ועדת שיקום, צוות דיור וצוות פנסיה. נוספו עליהם כל החברים שהגיעו למפגשים השכבתיים והבין-שכבתיים, בהם קראנו את החוברת, ליבנו סוגיות והעלינו רעיונות נוספים, שנבחנו וחלקם אומצו לתוך החוברת. סך הכל, מדובר בעבודה משותפת של עשרות חברים.
העבודה על ההסתייגויות נשאה גם היא אופי של חיפוש אחר המכנה המשותף. כמעט 30 חברים הגישו הסתייגויות שמספרן עלה על 100! הוקם צוות הסתייגויות מסור שמנה את יוסי בוריס, עמי גלעד, עדה גבע, מרים עין דור ואותי. שמענו את החברים וניסינו יחד איתם לברר את עמדותיהם והצעותיהם ולהגיע יחד איתם להצעות מוסכמות. רבות מההסתייגויות מצאו את דרכן לתוך החוברת, ועל אחרות ויתרו המציעים עצמם. לשיחת הקיבוץ מגיעות בסופו של דבר 16 הסתייגויות, שלגביהן לא הגענו להסכמה והחלטנו להעמידן להכרעת הציבור.
ההצעות המגיעות לדיון צריכות להיות כאלה שניתנות לשילוב בתוכנית השלמה, מבחינה עניינית ווכלכלית כאחד. לכן ביקשנו מהחברים המציעים להציע גם מקור כלכלי לקיום ההצעה.
סדר הדיון יהיה כזה שהחבר המציע יציג את הצעתו וינמק אותה, חבר מהצוות יסביר למה ההצעה לא התקבלה, ולאחר מכן יתקיים דיון פתוח. לחבר המציע זכות מילה אחרונה בדיון. ההצבעות בקלפי יהיו על כל ההסתייגויות והן יתקיימו אחרי השיחות של שבוע הבא.
אני מקווה שלמרות החשיבות והגורליות של חלק מהנושאים, נצליח לשמור על דיון עניני וחברי.
הסתייגות 1 – המשך סבסוד מזון רכב וכביסה כמו היום (שמחה אלון ואילן לוטן)
אילן לוטן
אם נסתכל בכל הקיבוצים שחל בהם שינוי, נראה שבפועל ענפים אלה נסגרו במוקדם או במאוחר בשל העלאת המחירים עקב ההפרטה. חברים הפסיקו להשתמש בשירותים אלה ולכן, למרות ההבטחות הם לא יישארו פתוחים. חדר האוכל הוא הלב הפועם של קיבוץ. בלעדיו אין בכלל מפגש חברים והקשר ביניהם נכבה. לכן אני מציע: אל תוותרו על החדר אוכל, אל תוותרו על הדבק של הקהילה, כי קהילה יכולה להתקיים גם בלי זה, אך זוהי קהילה אחרת. החדר אוכל הוא דבר מאוד מרכזי לקשר ולמפגש בין האנשים.
לגבי הרכב: גם אם חכמי הכלכלה יגידו שאחזקת רכב פרטי אינה יקרה יותר מאשר סבסוד, בכל זאת יגדלו ההוצאות על רכב פרטי. אותו דבר בקשר למכבסה. כדי להיות יותר יעילים צריך לספק את הצרכים ביחד וזו תהיה הדרך הזולה יותר לכולם.
הצורך בשלושת השירותים האלה איננו מקשה אחת ולכן אני מבקש להצביע בנפרד על כל אחד מענפי שירות אלו.
הסתייגות 2 – המשך סבסוד הרכב (עידו ספקטור)
עידו ספקטור
לדעתי מערכת הרכב בעין שמר מאוד חיובית ומשביעת רצון ועומדת מאחוריה מערכת טכנולוגית שפותחה אחרי שנים. יש חשיבות להמשיך בכך. אם יעלו את המחירים פי שניים כפי שמציעים, המערכת תקרוס ולא תהיה כדאית וחברים יצטרכו לרכוש רכבים פרטיים. אלו שלא יוכלו לקנות רכב ברמה גבוהה יקנו מכוניות זולות וזה יגרום להוצאות ותאונות ויגרום למצב הרבה יותר שלילי מכפי שהוא כיום.
הסתייגות 3 - צריכת החשמל של הפנסיונרים תסובסד ב-50% ותמומן מהעלאת תשלומי מס איזון. (שמחה אלון – לא נמצאת)
עמי גלעד
כל ההסתייגות מתעלמות מעיקרון ההפרטה, שלפיו כל חבר בוחר על מה להוציא את כספו, ולא כולנו משלמים ביחד. מעבר לכך, מדובר בהצעות יקרות, כמליון וחצי שקל, וצריך לזכור שמה שנשלם במקום אחד ירד במקום אחר. או שאגרת הקהילה תעלה במאות שקלים, או שמס איזון יעלה, וזאת ההצעה שאילן ושמחה העדיפו. פירוש הדבר שגם אנשים עם משכורות ממוצעות יגיעו מהר מאד למס המקסימלי שיהיה 80%.
להצעת שמחה: גם היום פנסיונרים משלמים מלא על חשמל ולא ראינו סיבה להחזיר את הגלגל אחורה. לפי התוכנית, פנסיונרים יהיו זכאים לכל ההטבות שנותנת המדינה, וזה לא כולל חשמל.
חנה יגודה
לגבי הרכב – גם אחרי ההפרטה ממשיך להיות יתרון למי שיש להם רכבי עבודה, ואילו השאר חייבים להשתמש ברכבי הקיבוץ. יש קיבוצים שיש בהם צי גדול של רכב ויש כאלה שהעלו את המחיר, אך לא עד שני שקל לקילומטר כפי שמציעים כאן. לגבי הנושא הזה אנחנו צריכים לחשוב איך להגיע לפתרון.
משה רונן
ביחס לחשמל - החשמל מופרט במלואו כבר כמה שנים. התשלום הוא לפי ההוצאה האמיתית אך בתקציב החברים יש הגדלה על חשבון סעיף זה למבוגרים. תקציבי הפנסיה אמורים לכסות גם את זה.
ביחס לרכב - אני חושב שצריך להפריט אותו. הענין הוא במידה רבה פסיכולוגי. שירות הרכבים יישאר, אם נרצה בו. במידה ויהיה שינוי, התשלום לרכב הוא חלק מהשינוי הכולל. הבחירה תעמוד בפני החברים על מה הם רוצים להוציא את הכסף אם על רכב או על משהו אחר. כל בר דעת שעושה את החישוב, אם הוא נוסע כחמש מאות קילומטר בחודש אז כדאי לו לנסוע ברכב של הקיבוץ גם בלי הסיבסוד.
חוה כהן
לגבי נושא המימון – יש הרבה מקורות מלבד המיסוי. למשל אפשר להוריד את הסבסוד לחינוך או את ההוצאות על דיור. צריך לבחון את כל האפשרויות. ביחס לרכב – דווקא עובדי חוץ שמחזיקים אוטו מטעם המעביד, אחרי השינוי ישלמו על הרכב, בניגוד למה שקורה היום שאינם משלמים עליו דבר.
עודי דגאי
אני מצטרף לדבריו של משה. אחזקת הרכב מאוד יקרה בקיבוץ. הרכבים מאבדים מהר מערכם ובשום מקום אין כל כך הרבה תאונות כמו בקיבוץ. חשוב שיישמר מוסד הרכב הציבורי בקיבוץ, אבל הוא צריך להתאים את עצמו למספר המשתמשים והביקוש.
בענין חדר האוכל אני מסכים שזהו דבר נהדר ורואים זאת בארוחת ערב שישי. האוכל מצוין ואני רוצה להיפגש עם האנשים ועדיין זה עולה פחות מכל מקום אחר. מחיר מלא בחדר אוכל יתן אפשרות לשירות יותר טוב ואין בכך שום רע, ראו את דוגמת הכלבו כיצד הוא השתפר.
הסתייגות 4 – הצמדת תקציב החברים בבית דורות לגובה הפנסיה (אורי ליס)
אורי ליס
בכוונתנו לסכם היום על סכום פנסיה מסויים, אך רוח הדברים היא שעם השנים נרצה להגדיל אותו. אני מציע שכשיעלה סכום הפנסיה, אז באותה מידה נעלה את תקציבם של אלה השוהים בבית דורות.
עמי
חברים בבית דורות ממומנים על ידי כל הכנסותיהם, הן ממקורות המדינה והן ממקורות הפנסיה שלנו. לחברים בעלי קוד של משרד הבריאות מדובר על הוצאה של כ-4,000. פנסיונר יחיד לפי התוכנית יקבל כ-6,000 ₪, כך שאחרי מימון בית דורות יישאר לו תקציב אישי של כ-2,000 ₪. הסכום שכתבנו בחוברת (950 ₪) הוא רק המינימום שקבענו שאסור לרדת ממנו. לגבי הצמדה – כל הסכומים בחוברת מוצמדים למדד וכך נמנעת שחיקה שלהם.
אוריין
לפי מה שהציג עמי - אם פנסיית עין שמר עולה - גם הכנסותיו של החבר עולות, ולכן באופן וכמעט אוטומטי גם תקציבו יעלה.
הסתייגות 5 – דיור לנקלטים לאחר השינוי (קובי וענת גרוסמן; שמוליק בן דור)
קובי גרוסמן
מודל השינוי לוקח בחשבון ובצדק מרכיבים שיתופיים כמו בחינוך, סיעוד, תרבות ואחרים. אנו מציעים לטפל באופן דומה בנושא שמאוד כואב לאנשים וזהו עניין עזרת הורים לבניהם ובעיקר בנושא הדיור. אנו מציעים לאפשר לבנים דיור בקיבוץ. זה לא עומד בסתירה להצעה של שמוליק שתוצג בהמשך אך הבנו שיש בעיה רצינית במימון, ולכן איננו מדברים על הבטחה של דירת ייחוס אלא על דירה כלשהיא. הרעיון הוא שבן קיבוץ שמתקבל לחברות יודע שעומדת לרשותו דירה לפי יכולתו של הקיבוץ שהוא יכול לגור בה ויכול להתחיל לחיות כאן כחבר.
שמוליק בן דור
מציע שבנים שייקלטו בעשר השנים הראשונות לשינוי יהיו זכאים לדירות ייחוס, לפי יכולת הקיבוץ. ברור שזכויות בנים שמתקבלים באות אחרי חברי הקיבוץ של היום. אני אומר שפריסה של עשר שנים מאפשרת גם להורים ולגם לבנים להתארגן בהדרגה לעזור לבנים.
משה רונן
אני רוצה להציע הצעת גישור. בקיבוץ יש מלאי דירות. בהצעה הנוכחית כל עוד לא עשו שיוך דירות, הדירות הם נכס שיתופי של כלל הקיבוץ ועד אז גם הקרקע היא של הקיבוץ. הזכות של הבנים לגור בנכס הזה נובעת מזכויות הוריהם ולכן כל בן קיבוץ שיתקבל לחברות זכאי לגור בקיבוץ ללא תשלום על פי התור ולפי הותק. כל זה מדובר בטרם יהיה שיוך הדירות.
חוה כהן
בחוברת יש מחויבות של הקיבוץ להקים צוות לשיוך דירות ולמצות את המהלך הזה בפרק זמן נתון. שיוך דירות משווה בין מה שצבור לחבר (ותק) לבין מה שקיבל בפועל. יש מי שהקיבוץ יהיה חייב לו ויש מי שיהיה חייב לקיבוץ, כפי שכל מי שילדיו אינם בקיבוץ יודע שהוא משלם משכנתא כשהוא רוכש את דירתו. לכן השיוך חייב להיות חלק אינטגרלי מן השינוי, כי זו ההזדמנות להשוות בין מי שהוא 6 שנים בקיבוץ למי צבר 40 שנים בקיבוץ. מי שיבוא אחרי היום הקובע יכלל באותו הסדר, בין אם על ידי תשלום על דירה או שיירש את דירת הוריו וזה מקור כספי כמו בכל משפחה בישראל.
אורי אשכולי
אני שואל אם בהצעה הזו לא מכניסים בדרך אחורית את היום הקובע.
ליאורה
נושא הדיור, להוציא פנסיה וחינוך הוא הכבד ביותר ויהווה בסופו של יום הנכס הכי גדול לחברים, וטרם התחילו עוד לעבוד עליו בעין שמר. באופן אישי אני חושבת שצריך לתת לצוות זמן לחשוב על זה מבלי לשים מגבלות ולהחליט היום החלטות בלתי שוויוניות.
עידו ספקטור
מבקש הבהרה לגבי היום הקובע.
עמי גלעד
"היום הקובע" נמצא בחוברת לא בדלת האחורית אלא בפרק 9. שם יש סעיף שאומר שכל מי שהיה בו חבר קיבוץ – יהיה זכאי לשיוך. יחד עם זאת אנחנו לא התחלנו לטפל בנושא של שיוך דירות, ולכן רק סיכמנו את נושא הזכאות הבסיסית, וקבענו שתוך שנה יקום צוות שיטפל בנושא שיוך דירות ויביא הצעה מסודרת לקיבוץ.
יובל בן מיור
איך באה לידי ביטוי ההצעה של ליאורה?
משה רונן
היום הקובע נוגע יותר לאלו שנמצאים אתנו היום אך לא יהיו אולי ביום השיוך. קביעתו באה להגן על חברים שאולי ילכו לעולמם בין ההחלטה על השינוי לבין ההחלטה על השיוך. הוא לא נוגע לחברים חדשים. הרי לא נבנה דירות חדשות בשביל קליטה. מועמדים גרים בדירות מעבר ורוב הצעירים הם בעצמאות כלכלית והם משלמים שכר דירה.
קובי גרוסמן
אנחנו מוכנים להחליף את ההצעה שלנו בהצעתו של משה.
הסתיגות מס. 6 – צבירת ותק לאחר השינוי (משה רונן; הראל יגודה)
משה רונן
תפיסתי הכללית אומרת שביום השינוי אנו משנים את חוקי השותפות בקיבוץ. עד היום השקענו בנכסים היצרניים וצברנו נכסים. עם יום השינוי משתנים חוקי המשחק. אנחנו נותנים לחברים את הוותק בגין הנכסים הקיימים ומן היום הזה מעבירים להם את מלוא משכורתם. לא ראיתי בשום מקום שחברים ישקיעו מהמשכורות שלהם בנכסים יצרניים. לכן שנת ותק מיום השינוי אינה כמו שנת ותק קודם לשינוי, שכללה השקעה במקומות יצרניים. לכן אני אומר שצבירת ותק מיום השינוי תהיה בשיעור של רבע מהצבירה הקודמת, וכל שנת חברות תקנה רבע שנת לצורך שיוך נכסים.
הראל יגודה
מסכים עם משה. ביום שנחלק את הנכסים יהיה כל חבר זכאי לקבל את חלקו בצבירה – ונפסיק לצבור ותק. אבל אנחנו עוד לא במקום הזה, כי לא החלטנו על חלוקת נכסים. מעבר לכך, הפסקה בצבירת הוותק לא תאפשר לנו לבנות שכונה קהילתית ומגורים חדשים. אלה שייפגעו ביותר מהצעתו של משה הם בני החמישים, שגם בתוכנית הפנסיה שלנו משלמים תשלום כבד ביחס לגילים האחרים. זה לא נראה לי צודק.
אורי תומר
אני לא רוצה להגיע למצב כמו במענית, שבנים לא יכולים להתקבל כחברי קיבוץ. לכן תומך בהצעתו של הראל. מאוד חשוב לשמור שלא יהיו פערים, ולתת למשפחות עם ילדים את האפשרות השווה לצבור את הותק. כשיהיה שיוך - הפערים יהיו בשנות הותק שנצברו.
חוה כהן
יום השינוי יהיה היום הקובע לטובת שיוך נכסים ודירות לצורך דירות או נכסים. כל ותק ההמשך יצטרף לותק הקודם ויהווה בעיה בהצעה של הראל. לא נוכל לצבור אותו ותק שצברנו קודם אם לא נעביר את המשכורות. המתכונת שמשה מציע היא הנ הוגה ואני מציעה להכין את הנושא הזה באופן יסודי.
עמי גלעד
מציע לדחות את ההחלטה בנושא צבירת ותק לשלב שבו נחליט על תקנון שיוך.
מרק ברצלבסקי
אני מסכים לדברי משה וחוה, אבל יוצא שאנו דואגים לאנשים מבוגרים ודואגים לבנים שעדיין אינם חברי קיבוץ, ורק איננו מדברים על אלה שעובדים כאן ומשקיעים לא רק כסף אלא גם כמיטב יכולתם. לא יתכן שותק יהיה רבע. זה אומר שמי שהיום אין לו ותק מספיק לא יוכל להגיע לותק למרות שהוא עובד כאן. צריך לחשוב גם על אלה שנשארים כאן.
אורי אשכולי
אני מבין את מרק שדיבר מהבטן. מה שמשה הציע זה שמי שהגיע בגיל 30/40 יקבל את חלקו בגיל 120. אין סיכוי למצטרפים החדשים בני גיל כזה היום. צריך לדון ביום הקובע בדיון הרבה יותר רציני. שיוך נכסים קובע מה זה קיבוץ מופרט ומה זה לא. עד היום עשינו את שיוך פירות הנכסים. להביא את נושא השיוך להצבעה תוך זמן קצר כל כך נראה לי חובבני.
משה רונן
בהצעת השינוי אנחנו יוצרים מעמדות בקיבוץ אז דוקא שנות הותק זה לא הדגל שבו צריך לנפנף. לא נראה לי שאנחנו צריכים לקנות את הצעירים כדי שיהיו כאן. הבעיה שלי לא עלתה כאן. יש לי ארבעה ילדים ואף אחד מהם לא נשאר בקיבוץ והקיבוץ לא נותן לי כלום כדי לעזור להם. הנכסים שנצברו לאורך שנים נצברו על ידי מאמץ של החברים. לא נמנע מן הצעירים לעשות זאת הלאה בצבירת ותק מסוים וזה יחד עם משכורותיהם יאפשר להם להתקדם.
הראל יגודה
מציע לדחות את ההחלטה ליום שיוך הנכסים. עד אז - חלק גדול מן האוכלוסיה בגיל 50 משלמים מס איזון של 50 אחוז – מוכרח להיות לזה ביטוי בצבירת הוותק.
הסתייגות מס 7 – יעוץ משפטי לחברים (אורי ליס)
אורי ליס
יש מקרים שבהם חברים נדרשים על ידי הקיבוץ לחתום על הסכם בעל אופי משפטי. לחבר אין ידע משפטי ולכן הקיבוץ לדעתי צריך לממן את הייעוץ המשפטי. מדובר על יחסים משפטיים שנדרשים על ידי הקיבוץ ולא על בעיה משפטית אישית של החבר.
עמי גלעד
ככלל, הפרטנו את היעוץ המשפטי. לגבי מהלכים שהקיבוץ יבצע, וידרשו חתימה על הסכמים משפטיים – מובטח בתוכנית כי לחברים יינתן הסבר ויעוץ משפטי על חשבון הקיבוץ. מה שאין בכוונתנו לעשות זה לממן לחבר התנהלות משפטית מול הקיבוץ – שזה פתח לבעיות בלי סוף.
עודי דגאי
דווקא בעבר, בקיבוץ השיתופי, חייב הקיבוץ את החברים לחתום על כל מיני מסמכים שהחברים לא הבינו את פשרם. מטרת השינוי היא שחבר יקבל על עצמו את האחריות להתנהלותו ואינו חייב לחתום על שום דבר שאיננו מבין.
רקפת זהר
תודה לכל החברים על הסבלנות וההתנהלות החברית. מוזמנים למועדון בשבוע הבא באותה שעה, כדי להמשיך את הדיון בהסתייגויות הבאות.
להזכירכם:
שיחת קיבוץ מסכמת על תוכנית השינוי – 8 בנובמבר
קלפי מסכם על תוכנית השינוי – 12-14 בנובמבר
לילה טוב.
