למה אצביע בעד השינוי?
רווח, הפסד והזדמנות: אני מודעת שכמשפחה צעירה, יתכן ורמת החיים שלנו בטווח הקצר – תרד.
בנוסף - אנחנו בעצם מוותרים על הזכאות לחינוך לילדנו במימון מלא (כולל לימודים גבוהים) מטעם הקהילה.
ולמרות זאת, אני רואה את התמונה הכוללת שלנו כחברה. כיום יש הרבה דברים שמפריעים לי בדרך החיים שלנו – שאי אפשר להמשיך בלי שניתן עליהם את הדעת ונבדוק אותם מחדש. אני רואה בהצעת השינוי הזדמנות לשפר את מצבנו כחברה וכפרטים.
זכות ההורשה: אני מקווה שלא ייווצרו מתחים בן שכבות הגיל של הפנסיונרים לבין המשפחות הצעירות,
דירה איננה רק גג מעל הראש: אני ומשפחתי מרגישים את מצוקת הדיור, כאשר הפתרון לא נראה כלל באופק (אם לא נעשה עוד ילד או נתגרש – אין שום סיכוי...). הצעת השינוי מגדירה זמנים ותקציבים שיביאו את הדיור לכך, שתוך 10 שנים לכל אחד מאיתנו תהיה דירת יחוס (80 מ"ר במצב טוב).
אם נקפיד לזכור שהפנסיונרים הם ההורים שלנו ואנחנו הילדים שלהם לכן יש רצון הדדי לענות על הצרכים של שני שכבות הגיל. השינוי יקדם אחד הנושאים החשובים ביותר עבור כל חבר. היכולת, בעתיד, להוריש.
לאחר שנים של עבודה ונתינה, תהיה אפשרות להוריש לילדים הרבה יותר מ 70,000 שקל.
אחריות אישית: חשוב לי מאוד, שתהיה לנו יותר אחריות אישית ושליטה על הבחירות שלנו כיחידים. יתכן שמשום שגדלתי בעיר, נראה הגיוני ונכון, שלגודל התקציב צריך להיות קשר לרמת ההכנסה. יתכן והצורך להגדיל את ההכנסה, תמריץ חברים למצוא עבודות מכניסות יותר, מאתגרות יותר ומספקות יותר. בכלל, כאשר לאדם יש שליטה רבה יותר על תקציבו ועל היכולות ההתפרנסות שלו, אני מאמינה שגם ירגיש חופשי יותר. במקביל להמשיך לתמוך במי שזקוק לתמיכה לדוגמה בעלי צרכים מיוחדים, חולים במחלות קשות, מובטלים לא מבחירה. חשוב לי שנשמור על ערבות הדדית.
תלות בועדות: נושא נוסף שאני מקווה שישתנה או יצטמצם משמעותית בעקבות השינוי הוא תלותו של הפרט בועדות ובממלאי תפקידים. נוכחתי בשנים האחרונות, כחברה וכממלאת תפקידים, שיש אצלנו תלות רבה מדיי בועדות ובממלאים תפקידים. לדעתי זה מעמד מביך לשני הצדדים. בעיקר לחבר המצוי במצוקה. נראה לי, מניסיונם של קיבוצים אחרים, שבתחום זה חל שינוי לטובה ולכן אני מאמינה שגם אצלנו זה יקרה.
דירה איננה רק גג מעל הראש: אני ומשפחתי מרגישים את מצוקת הדיור, כאשר הפתרון לא נראה כלל באופק (אם לא נעשה עוד ילד או נתגרש – אין שום סיכוי...). הצעת השינוי מגדירה זמנים ותקציבים שיביאו את הדיור לכך, שתוך 10 שנים לכל אחד מאיתנו תהיה דירת יחוס (80 מ"ר במצב טוב).
להתחיל עכשיו עם הפנסיה: גם לגבי הפנסיה של שכבת הגיל שלי – אני רואה הזדמנות ונקודת זמן חשובה.
דווקא בגלל גילינו הצעיר יחסית, יש לנו הזדמנות להתחיל לבנות את הפנסיה ולהגיע בעוד 25 שנה לפנסיה בטוחה וטובה יותר. לא הייתי רוצה למצוא את עצמי במצב בו נמצאים הורינו כיום – ללא בטחון פנסיוני. נשמור על מה שחשוב: סגירת הענפים החיוניים – היא בידינו. אם חשוב לנו כחברה שהתרבות תמשיך לפרוח. כל אחד מאיתנו יתנדב להיות שותף לארגון אירוע תרבותי פעם בשנתיים. התרבות תמשיך לתתקיים כפי שקורה בישובים קהילתיים ובקיבוצים משתנים.
לסיום: אבהיר שאני לא חושבת שאחרי השינוי לא יהיו בעיות וכולם יהיו מאושרים ועשירים. אך, הרבה מהבעיות שאנחנו מתמודדים איתן - יפתרו. כמו לפני כל שינוי בחיים יש חששות מהלא נודע, זה טבעי. לא צריך לתת לפחד לנהל אותנו.
לסיום: אבהיר שאני לא חושבת שאחרי השינוי לא יהיו בעיות וכולם יהיו מאושרים ועשירים. אך, הרבה מהבעיות שאנחנו מתמודדים איתן - יפתרו. כמו לפני כל שינוי בחיים יש חששות מהלא נודע, זה טבעי. לא צריך לתת לפחד לנהל אותנו.
