אילן לוטן

נושאים שעל סדר היום

1.מסלול שיתופי לותיקים

הופתעתי לקרוא בעלון האחרון על הצעה חדשה לפיה יוכלו הפנסיונרים שהם קבוצה גדולה מאוד, להישאר במסלול

השיתופי. הופתעתי כיוון שלאורך חודשים אנחנו עומדים על זכותנו להעלות לדיון והצבעה הצעות המבוססות על

שוויון ערך ללא המרכיב הדיפרנציאלי. פעם אחרי פעם נאמר לנו שאין אפשרות להעלות הצעות שמחוץ למודל הדיפ. אלא רק הצעות של איך להתנהל בתוך המודל המוצע, והנה לפתע אלה שנתנו לנו את התשובות הנ"ל מציעים הצעה שחלק גדול מהאוכלוסייה יתנהל במודל שנאסר עלינו להעלותו. אז מה אני צריך להבין מזה שאתם מעל לחוק או שהחוק הוא גמיש בהתאם לשיקולי הקלפי שלכם.

אני חוזר ושואל אתכם, מובילי השינוי, האם עכשיו גם אני רשאי להציע שחלקי אוכלוסיה נוספים יתנהלו מחוץ למודל הדיפ. או שזכות זאת שמורה רק לכם. אשמח לקבל את תשובתכם בהקדם.

לא קשה לנחש שהצעה זו באה כדי לשכנע את הפנסיונרים להצביע בעד השינוי וזאת תוך התעלמות מהשינויים שיהיו בקיבוץ בעתיד וישפיעו גם על התנהלותם, כך למשל מוצע להם להמשיך ולסבסד את ח"א, המכבסה והרכב אבל מתעלמים מכך ששירותים אלו יסגרו בעקבות השינויים, כך שמוצע להם לסבסד שירותים שלא יהיו (זאת ניתן ללמוד מעשרות קיבוצים שעברו את השינוי לפני 6 שנים או יותר ) ואלה רק כמה דוגמאות.

בעצם מוצע לנהל כאן שני קיבוצים בעלי מאפיינים שונים דבר מורכב ומסובך שלא יחזיק מעמד יותר משנתיים, ואולי 3. כל הניסיונות לקיים קיבוץ מעמדי ע"י מודל משולב נפלו (היו כ – 25 כאלה ונשארו כ – 3 שגם הם יפלו תוך זמן לא רב) וזאת כיוון שלא ניתן לקיים לאורך זמן שני מודלים שונים, תמיד ההיגיון הבסיסי של המודל יגבר על כל פשרה.

2. דמוקרטיה

להרגשתי אנחנו נמצאים בניסיון מתמשך להנמיך את מעורבות החברים בהחלטות ולהעבירן יותר ויותר לבעלי התפקידים (יש מבין בעלי התפקידים גם שאומרים זאת במפורש). שתי דוגמאות למגמה זאת ראינו בשיחה שהתקיימה ב – 23.8 בה נידונו שני סעיפים חשובים (פרסום תוצאות הצבעה והסדרי ירושות) שנאמר עליהם שאנו נוהגים כך כבר תקופת זמן וזאת בהתאם להחלטות הנהלת הקהילה. האם נושאים אלה לא היו אמורים להגיע לשיחה לפני שמשנים את התנהלותם? האם החברים עלולים כל כך להפריע בניהול העינינים?. גם ההנמקות היו לא משכנעות כך למשל הוסבר לנו שבשנת 2003 הוחלט לא לפרסם תוצאות מספריות על "נושאים אישיים" . האם אנחנו כל כך לא מבינים מהם "נושאים אישיים" והאם מישהו המעמיד את עצמו לבחירה זה "נושא אישי" שצנעת הפרט חלה עליו?

גם ההסברים על נושא הירושות לא תאם את מה ששמענו כמה ימים מאוחר יותר מבעלי תפקידים מרכזיים בתק"צ הקשורים לנושא זה. חשוב לזכור שנושא השקיפות והדמוקרטיה הוא סם חיים לכל חברה בריאה ולקיבוץ בפרט,

כנראה שזה לא מקרה שהדמוקרטיה הוא אחד הנושאים שנפגעים מאוד עקב המעבר לקיבוץ מעמדי. את זאת שמענו גם מפי דוברים תומכי השינוי שהבאנו לערבים שיזמנו.

3. משכורות

קופת הקיבוץ שייכת לכל חבריו לכן זכותם לדעת איזה משכורות הם משלמים למשרות השונות וכמה. טענה זו נראית לי מאוד ברורה ולא דורשת הוכחה. חובת פרסום המשכורות הגבוהות למשרות הגבוהות נקבעה גם ע"י רשם האגודות וגם ע"י פסק דין שניתנה בבית המשפט בנצרת בעקבות תביעה דומה של חבר קיבוץ הסוללים

כמו כן באחת הפגישות הראשונות עם טל ישראלי בהן הייתי נוכח בנוסף לבעלי התפקידים המרכזיים בקיבוץ, הוא טען שחובת הפרסום הנ"ל אכן חלה גם על הקיבוץ.

בעזרת פרסום זה יוכל כל חבר לראות את הפערים הכספיים אותם מציעים מובילי השינוי (אולי זאת הסיבה שבקיבוצים מעמדיים רבים עושים את הכל כדי לא לפרסם נתונים אלה).

מכל הסיבות הנ"ל אנו, צל"ש, מבקשים לפרסם את 10 המשכורות הגבוהות כולל הטבות נילוות (גלובלי ועוד) שהקהילה משלמת וכל זאת לפני ההצבעה על מודל השינוי.

במידה ובקשתנו/דרישתנו זאת לא מקובלת על ההנהלה אנחנו מבקשים לעלות לשיחה את הסוגיה הזאת בלוח זמנים שיאפשר את הפרסום לפני ההצבעות על השינוי.

אילן לוטן