מנו אלון

כבר 20 שנה...

מנו אלון

שפת המהפכה

ב- 1990 עמדתי לבחירה, בפעם השנייה, למשרת מזכיר. הצגתי אז לראשונה את רעיון ההכרח בשינוי. למעשה, מאז הנושא על סדר היום.

כבר בקדנציה הראשונה (81'-84') הבחנתי בבעיות קשות בדגם הקיבוצי. אבל אז עוד חשבתי, שניתן לפתור בצורה "שיתופית" מקובלת.

ב- 1986, יצאתי ללמוד ב"אפעל" לתואר ראשון. נחשפתי לאנשים שעסקו ברעיון הקיבוצי ועתידו. הבנתי כי השיטה הגיעה למיצוי ודרוש שינוי גדול. לא קטן!

במסגרת עבודה שכתבתי, בדקתי מהפכות אידיאולוגיות לאורך מספר מאות, ומצאתי, שאף מהפכה לא החזיקה מעבר לדור השני. בדור השלישי מתפתחת שפה חדשה, וההתפרקות כבר מוחלטת.

אנחנו נמצאים בנקודת הזמן הזאת. אולי אנחנו אפילו באיחור של כ – 10שנים, בהן יכולנו להתקדם, לפתח ולייעל את המערכות הכלכליות והחברתיות.

הבנת הנקרא

צריך להודות: הדגם הקיים יש בו ניוון והשחתה. עם הזמן הפך הדגם השיתופי, למודל ארגוני בזבזני, מהמודלים הכי פחות יעילים. כבר שנים ארוכות שהוא סובל מ "הסתיידות עורקים", מסדקים ומחוסר תיפקוד.

הכתובת הייתה על הקיר משנות ה-70, אך אנו, הדור השני, היינו בצל המייסדים. לא ידענו, או שלא העזנו, לקרוא את הכתובת על הקיר. המשכנו לאחוז בתפיסות המסורתיות של שותפות ושוויון .

ואז באה הקריסה הכלכלית של התנועה הקיבוצית והמחישה איפה אנחנו חיים.

התחליף אינו אידיאלי, והדגם המוצע – עדיין סובל מאי אילו בעיות. אך יעיל בהרבה מהקיים. עובדה שלא ניתן לחלוק עליה: הוא נותן תשובה לרוב הקיבוצים. בחלקם אף היה לחבל הצלה.

אין ויכוח, שהיום, לאחר מספר שנים בודדות, אותן קהילות עולות על דרך הצמיחה, קוטפות את פירות ההתייעלות והשינוי.

דברים טובים

המתנגדים בתוכנו, בני דורי, אצל רובם אני מרגיש את הקושי להיפרד מחלק מהערכים עליהם חונכנו ובהם האמנו כל כך הרבה שנים. יש כאלה שחוששים: איך ואם יסתדרו הילדים.

זה לגיטימי ואנושי.

עם זאת, אני מאמין, כפי שקרה בקיבוצים רבים יקרה גם אצלנו: כולם יזכו להזדמנות חדשה וגם יעמדו בה.

נקודת המשבר והשינוי תהפוך לנקודה שממנה נוכל להמשיך לקיים קהילה שיש בה ערבות הדדית – אך יש בה גם לקיחת אחריות אישית רבה יותר של על הפרט על חייו.

יד המקרה

לאחרונה זכינו, אבישי ואני, לעדות ספונטאנית ממקור ראשון, להיבט החיובי שבשינוי:

לפני המופע לרגל 100 שנות התנועה הקיבוצית, ניגש חבר בן 80 מקיבוץ מעין המפרץ – להגיד שלום. לאחר שנאמרו דברי הנימוס המקובלים, הרגיש גם צורך לספר ולומר, כמה הוא ובני דורו מרוצים מהשינוי בעין המפרץ, שהתבצע לפני כשנתיים.

אין כל סיבה, שגם אצלנו, לאחר תקופת הסתגלות קצרה – לא נהיה במקום בו נמצאים כל כך הרבה חברים בקיבוצים מתחדשים.