על הרהורים והכרעות
עם בואם של חגי תשרי מצפה לנו גם בואה של עוד אבן דרך בחיינו: אחרי עומס של מפגשים, דיונים והסברים, נאלץ או-טו-טו לקבוע את גורלנו כקיבוץ. חודשים רבים אני עומדת בצד, מתבוננת, מקשיבה, שוקלת ומתלבטת וכעת אני חשה צורך להגיב. עלי להסביר בקצרה:
גדלתי עד גיל 19 בארה"ב, בחברה מאוד חומרנית, וכמי שבאה מרקע של המעמד הבינוני הייתי מודעת לאי-השוויון הבסיסי והאכזרי של החברה האמריקאית, בה עשירים מופלגים חיים ברמת החיים הגבוהה בעולם בעוד שאחרים באותה מדינה סובלים מתת-תנאים בדיור, מזון, טיפול רפואי, השכלה ועוד. כילדה נחשפתי לסיפוריהם של רובין הוד ואוליבר טוויסט והושפעתי עמוקות.
כנערה קראתי ספרים אודות סבלם של אזרחים מאוקלהומה בשנות ה-30 (כולל ענבי זעם המהולל) ושל השחורים באמריקה ולבי יצא אל מוכי הגורל. היה לי ברור מגיל צעיר שחברה קפיטליסטית, שבה הרדיפה אחרי הכסף, הצרכנות המוגזמת והחומרנות לשמן מהוות יסוד, אינה הדרך הנכונה לאנושות ובוודאי לא לי. האלטרנטיבה הסוציאליסטית קסמה לי מאוד, וכשהגעתי לישראל (לראשונה בגיל 17) התאהבתי ברעיון הקיבוצי.
ברור לי שהשיטה אינה מושלמת ואף רחוקה מלהיות כזו, ובמשך 37 שנותיי כאן אף חטפתי לא פעם מהלומות ממה שנראה לי כאי-צדק וכאטימות המערכת. ועדיין אני מאמינה בצדקת הדרך הזו. אני רואה מה שקרה וקורה לנו בשנים האחרונות, מאז הרמיזות הראשונות לבאות, ואני נחרדת. נדמה לי שהכסף הפך ל"ערך" העליון בקרבנו ולנושא הראשון בחשיבות בחיינו! כסף, להזכירנו, אינו ערך אלא רק אמצעי – אמצעי להשיג עוד ועוד חומר. זה נחמד שיש רווחה כלכלית אך כסף זה לא מטרה. הלא איבדנו קצת את הכיוון?
אני מודה שהיו פעמים בחודשים האחרונים – בעקבת לחץ מכיוונים שונים – בהן כמעט השתכנעתי, או אולי כמעט התפתיתי להיכנע, לקבל את הרעיון ולהצביע בעד השינוי, אבל משהו תמיד עצר בעדי. המשהו, הבנתי בסוף, הוא ההרגשה הפנימית שלי ש"השינוי" (מילה קטנה המכילה בה הרבה) אינו הדבר הנכון והצודק לעשות.
אני אישית לא יכולה להבין כיצד לשרי אריסון "מגיע" לאכול גלידה מתובלת בפתיתי זהב טהור, סתם בשביל הדאווין,
בעוד שבחצר ביתה, בדרום תל-אביב ובאור עקיבא למשל, ילדים מתקיימים על לחם אחיד במרגרינה כי אין למשפחותיהם כסף לקנות אוכל מזין יותר. היא מרגישה עם זה נוח? מה היא עשתה בחייה שמגיע לה יותר מהם, חוץ מאשר להיוולד במשפחה אחרת מהם? אני באמת לא מבינה ולא מקבלת את כל העניין הזה. לפעמים אני חושבת שאילו היו מגיעים ייצורים נבונים מהחלל החיצון, הם היו נדהמים מהדרך בה מתנהלים החיים עלי אדמות בשיטה הקפיטליסטית. הדבר בלתי הגיוני ובלתי הוגן לחלוטין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה