לבצע שינוי כדי לשמור על המשותף
יפתח משמש כמבקר פנים ביותר מ 10 קיבוצים שיתופיים ומתחדשים.
למקרא העלונים האחרונים, נראה כי הדיון המתנהל הופך ליותר ויותר אישי ומתלהם, ועלול להביא לכך, שהחלטות יתקבלו ללא התייחסות עניינית לסוגיות האמיתיות העומדות להכרעה.
לכן החלטתי לנסות ולתאר בפני החברים את מצב העניינים, כפי שאני רואה אותו.
אתגר הקיבוץ של המחר
הרעיון המרכזי בבסיס השינוי הוא כי ריבונות הפרט ואחריותו על חייו הן היסוד למערכת חברתית בריאה.מאידך, במציאות חיינו, אנו עדים יותר ויותר לתופעות שהאדם הבודד עומד מול כוחות וגופים הגורמים לו תחושות של זרות וניכור ומביאות אותו לחפש מסגרות השתייכות . אתגר, העומד בעת הזו בפני החברה הקיבוצית הוא למצוא את המודל המאזן בין היתרונות הגלומים בהתחברות ובשיתוף לבין הצורך למתן עצמאות וחופש לפרט לעצב את חייו.
בחזרה אל המציאות שלנו
הרקע לשינוי בקיבוצים נבע בעיקר מכך שהשיטה המסורתית לא התאימה עצמה למציאות התעסוקתית והחברתית שהשתנתה באופן מהותי בקיבוץ במשך השנים.ציאות בה הלכו והתעצמו עם השנים תופעות המוכרות לכולנו כאשר מצד אחד פחות חברים מוכנים לתרום מיכולתם להבטחת חוסנה ויציבותה של המערכת ומאידך יותר ויותר חברים מנצלים את החולשות הקיימות במערכת למימוש צרכיהם האישיים.כל זאת, כשהולכים ומתמעטים בעלי התפקידים המוכנים להתמודד ולנהל את הקיבוץ במציאות זו.תהליכים אלה, הנמשכים לאורך זמן, מסכנים את עתידו החברתי והכלכלי של הקיבוץ .
מודל השינוי המקובל אינו נטול בעיות, אך הוא מוכח ככזה, שמניע את החברים לתרום למערכת אשר מאפשרת להם לעצב את איכות חייהם ורמתם בכוחות עצמם, ובה בעת יוצרת מנגנוני איזון וסיוע פנימיים למי שבאמת זקוק לכך.
הזדמנויות חדשות בקיבוץ שלאחר השינוי
באופן טבעי, כאשר דנים בשינוי, קיימת נטייה להתמקד בנושא התגמול הדיפרנציאלי.חשוב לזכור, שהקיבוץ המתחדש מהווה פתח להזדמנויות הנותנות מענה לסוגיות נוספות, לא פחות חשובות, העומדות בפני הקיבוץ בעידן של אי וודאות כלכלית וחברתית .להלן דוגמאות לסוגיות, אשר כאמור ללא השינוי סביר להניח שלא יקבלו מענה הולם:
1- ביטחון סוציאלי – ביצוע השינוי כרוך בהסדרת ביטחונות חיצוניים בלתי תלויים במצבו של הקיבוץ להבטחת רמת פנסיה הוגנת לחברים.לאור מצבנו בתחום הפנסיוני אין מדובר בדבר של מה בכך.
2- צמיחה דמוגרפית – אחת מהתוצאות המיידיות ומעוררות ההתפעלות שראיתי בקיבוצים המתחדשים היא חזרה מסיבית של בנים אל שכונות הרחבה ושכונות המוקמות בתחומי ה"קו הכחול" של הקיבוץ המביאה לשינוי דמוגרפי מרענן בנוף המקום ונחת רוח לדור ההורים.
3- הקניית זכויות בנכסים ומנגנוני איזון בנושא דירות – על אף הקשיים שמערימות הרשויות על מהלכי השיוך, עוצבו מודלים פנימיים של "שיוך חוזי" המקנים לחברים זכויות בנכסים המעוגנות בהחלטות קיבוץ ומאפשרות יצירת מנגנוני איזון בין חברים שזכו לבניה על חשבון הקיבוץ לבין אלה שטרם זכו לכך.
חשוב לזכור כי ללא השינוי לא ניתן יהיה לקדם באופן משמעותי תהליכים אלה ואחרים.
ללמוד מקיבוצים אחרים
כמי שרואה מקרוב קיבוצים שעוברים ועברו תהליכי שינוי, אני חש לעיתים אי נוחות עם השימוש שנעשה אצלנו כחלק מהקמפיין בעד ונגד השינוי, בסיסמאות וציטוטים המובאים מפי חברים מקיבוצים "אחרים" .כמובן שחשוב לשמוע ולקבל מושג ממי שחווה את השינוי באופן מעשי. אך חשוב לזכור שלכל קיבוץ המאפיינים הייחודיים שלו ומה שנכון לקיבוץ אחד לא תמיד נכון לאחר.מה עוד שלא תמיד אנו יודעים מי החברים הדוברים, מה מעמדם בקיבוצם, אילו אינטרסים הם רוצים לקדם ובאיזה הקשרים נאמרו הדברים.
מה שכן, חשוב לבחון את המגמות והתהליכים שהם ברורים למדי ומהם עולה כי:
1- הרוב המכריע של הקיבוצים הם קיבוצים מתחדשים.
2- ההחלטה על השינוי עברה בהם ברוב גורף ומשמעותי.3- חלק ניכר מהקיבוצים שטרם ביצעו את השינוי, הם קיבוצים מבוססים מאוד המסוגלים לטפל בחוליי הקיבוץ המסורתי באמצעות הזרמת כספים והקצאת משאבים שאינם בנמצא במרבית הקיבוצים.
העת להכריע
עיתוי ההכרעה הוא קריטי.
קיימת חשיבות רבה לקבל הכרעה כאשר רמת השיתוף והערבות ההדדית בין החברים היא חזקה ויש הסכמה על ערכי יסוד משותפים רבים ככל הניתן.
חברים, בואו לא נשלה את עצמנו, המודל העומד להכרעה אינו מושלם וצפויים לנו קשיים הכרוכים בהטמעת אורח חיים ותרבות ארגונית שאיננו מורגלים להם .
עם זאת, כאשר בוחנים את ההזדמנויות והתקווה הגלומות בשינוי לעומת האלטרנטיבה, אני סבור שיש להצביע בעד המודל המוצע כעת, כדי שלא נמצא את עצמנו בעוד כמה שנים במציאות בה נאלץ ליישמו בתנאים אחרים לגמרי.
יפתח אלון
יפתח משמש כמבקר פנים ביותר מ 10 קיבוצים שיתופיים ומתחדשים.
למקרא העלונים האחרונים, נראה כי הדיון המתנהל הופך ליותר ויותר אישי ומתלהם, ועלול להביא לכך, שהחלטות יתקבלו ללא התייחסות עניינית לסוגיות האמיתיות העומדות להכרעה.
לכן החלטתי לנסות ולתאר בפני החברים את מצב העניינים, כפי שאני רואה אותו.
אתגר הקיבוץ של המחר
הרעיון המרכזי בבסיס השינוי הוא כי ריבונות הפרט ואחריותו על חייו הן היסוד למערכת חברתית בריאה.מאידך, במציאות חיינו, אנו עדים יותר ויותר לתופעות שהאדם הבודד עומד מול כוחות וגופים הגורמים לו תחושות של זרות וניכור ומביאות אותו לחפש מסגרות השתייכות . אתגר, העומד בעת הזו בפני החברה הקיבוצית הוא למצוא את המודל המאזן בין היתרונות הגלומים בהתחברות ובשיתוף לבין הצורך למתן עצמאות וחופש לפרט לעצב את חייו.
בחזרה אל המציאות שלנו
הרקע לשינוי בקיבוצים נבע בעיקר מכך שהשיטה המסורתית לא התאימה עצמה למציאות התעסוקתית והחברתית שהשתנתה באופן מהותי בקיבוץ במשך השנים.ציאות בה הלכו והתעצמו עם השנים תופעות המוכרות לכולנו כאשר מצד אחד פחות חברים מוכנים לתרום מיכולתם להבטחת חוסנה ויציבותה של המערכת ומאידך יותר ויותר חברים מנצלים את החולשות הקיימות במערכת למימוש צרכיהם האישיים.כל זאת, כשהולכים ומתמעטים בעלי התפקידים המוכנים להתמודד ולנהל את הקיבוץ במציאות זו.תהליכים אלה, הנמשכים לאורך זמן, מסכנים את עתידו החברתי והכלכלי של הקיבוץ .
מודל השינוי המקובל אינו נטול בעיות, אך הוא מוכח ככזה, שמניע את החברים לתרום למערכת אשר מאפשרת להם לעצב את איכות חייהם ורמתם בכוחות עצמם, ובה בעת יוצרת מנגנוני איזון וסיוע פנימיים למי שבאמת זקוק לכך.
הזדמנויות חדשות בקיבוץ שלאחר השינוי
באופן טבעי, כאשר דנים בשינוי, קיימת נטייה להתמקד בנושא התגמול הדיפרנציאלי.חשוב לזכור, שהקיבוץ המתחדש מהווה פתח להזדמנויות הנותנות מענה לסוגיות נוספות, לא פחות חשובות, העומדות בפני הקיבוץ בעידן של אי וודאות כלכלית וחברתית .להלן דוגמאות לסוגיות, אשר כאמור ללא השינוי סביר להניח שלא יקבלו מענה הולם:
1- ביטחון סוציאלי – ביצוע השינוי כרוך בהסדרת ביטחונות חיצוניים בלתי תלויים במצבו של הקיבוץ להבטחת רמת פנסיה הוגנת לחברים.לאור מצבנו בתחום הפנסיוני אין מדובר בדבר של מה בכך.
2- צמיחה דמוגרפית – אחת מהתוצאות המיידיות ומעוררות ההתפעלות שראיתי בקיבוצים המתחדשים היא חזרה מסיבית של בנים אל שכונות הרחבה ושכונות המוקמות בתחומי ה"קו הכחול" של הקיבוץ המביאה לשינוי דמוגרפי מרענן בנוף המקום ונחת רוח לדור ההורים.
3- הקניית זכויות בנכסים ומנגנוני איזון בנושא דירות – על אף הקשיים שמערימות הרשויות על מהלכי השיוך, עוצבו מודלים פנימיים של "שיוך חוזי" המקנים לחברים זכויות בנכסים המעוגנות בהחלטות קיבוץ ומאפשרות יצירת מנגנוני איזון בין חברים שזכו לבניה על חשבון הקיבוץ לבין אלה שטרם זכו לכך.
חשוב לזכור כי ללא השינוי לא ניתן יהיה לקדם באופן משמעותי תהליכים אלה ואחרים.
ללמוד מקיבוצים אחרים
כמי שרואה מקרוב קיבוצים שעוברים ועברו תהליכי שינוי, אני חש לעיתים אי נוחות עם השימוש שנעשה אצלנו כחלק מהקמפיין בעד ונגד השינוי, בסיסמאות וציטוטים המובאים מפי חברים מקיבוצים "אחרים" .כמובן שחשוב לשמוע ולקבל מושג ממי שחווה את השינוי באופן מעשי. אך חשוב לזכור שלכל קיבוץ המאפיינים הייחודיים שלו ומה שנכון לקיבוץ אחד לא תמיד נכון לאחר.מה עוד שלא תמיד אנו יודעים מי החברים הדוברים, מה מעמדם בקיבוצם, אילו אינטרסים הם רוצים לקדם ובאיזה הקשרים נאמרו הדברים.
מה שכן, חשוב לבחון את המגמות והתהליכים שהם ברורים למדי ומהם עולה כי:
1- הרוב המכריע של הקיבוצים הם קיבוצים מתחדשים.
2- ההחלטה על השינוי עברה בהם ברוב גורף ומשמעותי.3- חלק ניכר מהקיבוצים שטרם ביצעו את השינוי, הם קיבוצים מבוססים מאוד המסוגלים לטפל בחוליי הקיבוץ המסורתי באמצעות הזרמת כספים והקצאת משאבים שאינם בנמצא במרבית הקיבוצים.
העת להכריע
עיתוי ההכרעה הוא קריטי.
קיימת חשיבות רבה לקבל הכרעה כאשר רמת השיתוף והערבות ההדדית בין החברים היא חזקה ויש הסכמה על ערכי יסוד משותפים רבים ככל הניתן.
חברים, בואו לא נשלה את עצמנו, המודל העומד להכרעה אינו מושלם וצפויים לנו קשיים הכרוכים בהטמעת אורח חיים ותרבות ארגונית שאיננו מורגלים להם .
עם זאת, כאשר בוחנים את ההזדמנויות והתקווה הגלומות בשינוי לעומת האלטרנטיבה, אני סבור שיש להצביע בעד המודל המוצע כעת, כדי שלא נמצא את עצמנו בעוד כמה שנים במציאות בה נאלץ ליישמו בתנאים אחרים לגמרי.
יפתח אלון
